1.אם אתה אוהד כדורסל אמיתי, THE OLD FASHION TRUE AND GOOD PHYSICAL BASKETBALL הסידרה בין הסלטיקס והנטס היא הסידרה שאתה הכי מעוניין בה.

אני מעוניין בה ביותר: אוהד סלטיקס מ-1961 שהיא עדיין תופסת חדר בליבו, והמזרחית החדשה, הנטס, שמשום מה הפכה לפייבוריטית שלי במזרח.

למה?

דוראנט? האיטריה הזאת שכמעט לא מחייכת, ורק קולעת טילים מכל מרחק?

קיירי אירוינג שאני לא יודע אם הוא באמת דפוק בראש או הוא עובד על כולנו עם העולם השטוח?

הקיירי הזה מסוגל בכל יום נתון להיות השחקן הטוב ביותר על הפארקט נגד כל קבוצה ב-NBA.

סת' קרי שעומד בפינה ומחכה לכדורים שלא באים – כמו דני אבדיה – ומשום מה ישנה לי הרגשה שהוא עומד לעשות דבר גדול שיאפיל אפילו על אחיו?

אפילו את בלייק גריפין ולמרכוס אולדרידג' אני אוהב כי אני זוכר להם ימים טובים מהעבר ומקווה – מצפה – שלפתע סטיב נאש יקרא בשמם והם יעלו מהקבר להזכיר נשכחות. פטי מילס הוא הבנזונה הקטן שלא מפחד מהשטן ולא אתפלא כלל אם הוא יקלע איזה סל נצחון מהמם לפני שהכל ייגמר. אפילו גורן דראגיץ' הראה ניצוצות של דראגיץ' מההיט. רק מג'ו האריס – שכה הייתי רוצה לראות היום קובר שלשות כשוטר מהטריי הטוב בליגה – אני לא מקווה לניסים ונפלאות מהסיבה הפשוטה שהוא לא ישחק עד העונה הבאה. זה חסרון כואב ביותר לנטס. עד עכשיו לא ראיתי מברוס בראון או קסלר אדוורדס תחליפים מתאימים. הנטס יצטרכו לעשות זאת עם מינוס גדול בסמול-פורוורד. על אנדרה דרמונד או ניק קלקסטון כתחליפים לג'רט אלן אין טעם לדבר למרות שהשניים מפיקים את הטוב ביותר שהם יכולים.

ומצד שני, היריב הירוק?

וואווו, זה כל מה שאני יכול לומר על המשחק הראשון.

אולי זה יישמע לכם מוזר, אבל המשחק הראשון הזה ניכנס לדרוג אחד מעשרת המשחקים הטובים ביותר שראיתי מבין בערך 4,800 משחקי ה-NBA שחזיתי בהם אישית-פיזית ובטלוויזיה מאז שהגעתי לארה"ב. חשבון פשוט: 60 שנה (למעשה 61, אבל בואו נעגל דברים) כפול 80 משחקים לעונה. ה-80 לעונה הם בוודאי הנחה גדולה והמספר הנכון יותר שואף כנראה ל-100 בעונה, אז אולי חזיתי פיזית או בטיווי בערך ב-5,000 משחקים, ואני מחשיב את הראשון בין הנטס לסלטיקס לאחד מהעשירייה הטובה ביותר שחזיתי בה???

מלחמה על כל כדור מהשנייה הראשונה עד האחרונה. הובלות שהתחלפו כיו-יו. משחק צמוד לכל אורכו. משחק בו הכוכבים כיכבו, שחקני הספסל תרמו, ושני המאמנים אימנו – קראו טיים בזמן, החליפו בזמן, ונתנו לעוזרי המאמנים לשרטט פלייז ברגעים הנכונים.

הדבר המביך ביותר שקרה לי במשחק היה סל הנצחון של ג'יימס טאטום בעשירית השנייה האחרונה: לא ידעתי איך, לעזאזל, להרגיש. אני עדיין לא יודע, לא מבין, ולא זוכר מה הרגשתי: בוודאי שלא שמחה יוקדת, ובוודאי שלא אכזבה צורבת.

"אז מה הרגשת, מל? ת'אמת, מה הרגשת?"

אין לי צל של מושג וזאת האמת לאמיתה. מה שכן, הרגשתי מין סיפוק של סיום. כמו כשמסיימים ריצה או שחייה ארוכה במיוחד או משחק טניס של ארבע שעות. משך המשחק רוקנתי את כל רגשותי לכאן ולכאן – על הדברים הנפלאים של טאטום, ואז על קיירי הלא ניגמר עם אצבע אמצעית לקהל ושלשות מאזורי חיוג אסורים.

מה שבוודאי הרגשתי הייתה הרגשה דומה לגמר של משחק 7 בגמר הפלייאוף, משחקי 7 שזכיתי לחזות אישית לטוב או לרע בניו יורק (רק טוב!), בבוסטון (גם טוב וגם רע. אני עדיין זוכר את הזריקה-לא זריקה – מין ג'אמפ-שוט מעורב במין הוק-שוט של מג'יק שניכנסה), ביוסטון (רע, רע מאד!), ובמיאמי (טוב!).

המשחק הזה הוכיח לי סופית שבנבחרת ארה"ב היום אני רוצה את קיירי אירוינג, דווין בוקר, קווין דוראנט, ג'יימס טאטום, ו…רק סנטר אין לי עדיין.

לדבר על הסלטיקס? זה יהיה DISINGENEOUS (מופרך?) להצביע על כל שחקן אחר מלבד טאטום כשחקן הטוב ביותר- TWO WAYS – על הפארקט במשחק הראשון. לא רק שהוא קלע 31 וחילק 8 מתנות, אבל בנוסף הוא די חיסל את דוראנט במחצית הראשונה, וגרם לו לסיים משחק "טוב" אך לא יותר. סל הנצחון בסיבוב במאית השנייה האחרונה מבלי להתבלבל ולמהר מדי – סיבה לשגיאה – הוא דבר שייזכר לטובתו הרבה, הרבה זמן.

ג'יילן בראון לא התבלט במיוחד, אבל זה תמיד היה הוא שהגיע לעצור את הנטס ברגע שהם הובילו ב-4-5 נק' ואיימו לבנות הפרש עם סל מצויין, שלשה חשובה ביותר, או חטיפת כדור בזמן. ללא ג'יילן הנטס מובילים היום 1-0

לא יאומן, אבל אל הורפורד היה אחד מגיבורי המשחק של הסלטיקס. שני רק לטאטום. הוא סיים עם 20 נק' ו-15 ריבאונדים, והיה הכוח הדומיננטי של הסלטיקס תחת הסל נגד דרמונד (ת'אייס עזר מאד!), וניצל את חוסר הגובה של הנטס כששוב ושוב הוא מצא את עצמו נשמר ע"י אחד הגארדים, והוא ידע כיצד לנצל זאת עד הסוף. אבל הרגע הגדול ביותר של הורפורד בא כמה שניות לפני הסוף: מרכוס סמארט סתם את קיירי אירוינג והכריח אותו למסור את הכדור לקווין דוראנט. טאטום עשה מה שעשה כל המשחק: הפריע כמה שיכול היה לג'אמפר של דוראנט. וכאן הגיע אל הורפורד עם אחד הריבאונדים החשובים שלו בקריירה.

משם עוד משחק TRANSITION של בוסטון (50 מנקודותיהם באו מטרנזישיונס!), עד שהכדור מגיע לטאטום, והנצחון.

אני מתנצל למרכוס סמארט שלא כתבתי עליו מספיק. הוא לא זכה בתואר "מגן העונה" בגלל משחק זה, אבל הוא נתן עוד משחק הגנה גדול, אם-כי תרומתו הגדולה ביותר הייתה השלשה שלו לפני הסוף שחנקה את הנטס בדיוק כשהיא נראתה מוכנה לפרוץ קדימה.

אני עייף רק מלכתוב על המשחק הזה ומשיחזור זכרונותי וה-NOTES שלקחתי. היום ב-19:00 זמן QUINCY MARKET (למי שמכיר את השוק הנפלא הזה בבוסטון) – 02:00 מחר בלילה בבת-גלים – הכל מתחיל מחדש.

2. היש צורך לומר 'ידענו שזה מה שידענו שהקנס יהיה (50K)?

3. הפילוסוף קווין דוראנט מסביר את השנאה של בוסטון לקיירי:" זה הכל מתוך אהבה"

(אולי בהסבר זה הוא משתמש להסביר את שנאת אוהדי OKC אליו??)

Kevin Durant on Celtics fans’ hostility toward Kyrie Irving: “It’s rooted in love. They once loved you…had life altering experiences coming to games watching you play. So when it gets ripped from them in a trade…it feels like a piece of them is gone too.” pic.twitter.com/P1b6jNnrDq

— Jared Weiss (@JaredWeissNBA) April 19, 2022

4. דנבר נאגטס מתפרקת מהחוץ (הווריורס) ומבפנים (וויל ברטון ודמרקוס קאזינס; האצבע המאשימה לכיוון ברטון)

טוויטר מס' אחד: וויל ברטון ודמרקוס קאזינס הופרדו בדרך לטיים-אאוט לפני שמשהו מאד לא טוב היה קורה:

Will Barton and DeMarcus Cousin had to be separated heading into the Nuggets’ last timeout just now. pic.twitter.com/TRxNppTriO

— Harrison Wind (@HarrisonWind) April 19, 2022

טוויטר מספר שניים: בזמן שהשניים הולכים לקראת אחד לשני ג'ף גרין – שיודע שברטון הוא-הוא האגרסיבי צועק לו "FOCUS!!!"

Will Barton and DeMarcus Cousin had to be separated heading into the Nuggets’ last timeout just now. pic.twitter.com/TRxNppTriO

— Harrison Wind (@HarrisonWind) April 19, 2022

טוויטר מס' שלוש: מה בדיוק צועק ברטון לעבר חברי קבוצתו אחרי שסטפן קרי קובר עוד טריי, הפעם מכמעט 10 מטרים?

What's Will Barton telling his Nuggets teammates after Steph Curry's 29-foot three with 19 on the shot clock?pic.twitter.com/DVAVyVeDE0

— ClutchPoints (@ClutchPointsApp) April 19, 2022